דיני הירושה עוסקים בעיקרם במצבים בהם ישנה צוואה אך קיימים פערים טכניים או מהותיים בכתיבתה. בעיות נוספות שהוצפו בבתי המשפט עסקו במקרים בהם כלל לא נכתבה צוואה אז יש לבחון כיצד ולמי יש לחלק את העיזבון. 

עזבון המנוח אינו כלל הנכסים של אדם פלוני. קיימים פרטים אשר מוצאים מהעיזבון ואינם נכללים בתוכו לדוגמא: משקים חקלאיים, ביטוחי חיים, פיצויי פיטורין (העבירות נעשית על ידי חוק פיצויי פיטורין), קופות תגמולים, ביטוחים ועוד... 

כיצד מחלקים עיזבון בין בני זוג ומה בדבר נושיו של המנוח? מי זכאי לקדימות בסדר העדיפויות?
אצל זוגות שהתחתנו החל משנת 1974, זכאי בן הזוג שנותר בחיים לקבל 50% מהנכסים של עיזבון המנוח. במידה וכל הרכוש רשום על שם אחד מבני הזוג, יש להעביר לבן הזוג השני 50% מהרכוש וחובה זו קודמת לחובות העיזבון לנושים. כלומר, רק לאחר שהועברו 50% לבן הזוג יש לחלק את שאר העיזבון לנושים של המנוח. 
1. מי היורשים החוקיים של עיזבון ללא צוואה?
כאשר יש יורש אחד במעגל הקרבה הראשוני, אין צורך לעבור למעגל הקרבה שאחריו. כלומר – במידה ונפטר אדם, שקרוביו היחידים הם אחות ונין. הנין יירש הכל היות והוא נכלל במעגל הקרבה הראשוני (כאשר יש קרובים במעגל הראשון – מסתיימת פעולת ההורשה). כאשר יש מספר יורשים במעגל הקרבה הראשונה כגון ילדים ונכדים, רק הילדים החיים יורשים את העיזבון.

2. מה קורה במצב של ילד מאומץ?
לאחרונה נעשה תיקון בחוק אשר השווה את מעמד ילדיו המאומצים של המנוח לסטאטוס של ילדיו הביולוגים. עקב התיקון לחוק זכו הילדים המאומצים למצב משפטי המאפשר הורשה כפולה – מהוריו הביולוגים של הילד המאומץ וכן מהוריו המאמצים. בפועל על מנת שזה יקרה על הילד לדעת מי הוריו הביולוגים ולפתוח את תיק האימוץ אשר מנוגד לנורמות במשפט הישראלי אך לעת העתה זהו המצב המשפטי הנהוג. הורים המעוניינים למנוע הורשה לילד שנשלח לאימוץ מחויבים לציין זאת בבירור בצוואתם. 

3. האם כללי הירושה חלים על נישואין אזרחיים או ביחסים חד מיניים?
כללי הירושה בין בני זוג חלים אף במקרה של נישואין אזרחיים, גם אם מדובר בנישואים בין אזרח לבין מי שאינו אזרח, בין שני פרטים השייכים לדתות שונות ואף כאלו שהתחתנו בחו"ל. בהקשר של זוגות חד מיניים הידועים בציבור, מערכת המשפט בוחרת בפרשנות רחבה לחוק ואינה נצמדת למונח "איש ואישה" כאמור בסעיף 55 לחוק. על כן חלים כללי הירושה אף ביחסים בין איש ואיש או אישה ואישה. כאשר שלילת זכויות מידועים בציבור תתאפשר אך ורק על ידי צוואה. יש לציין כי במשפחות חד מיניות – הילדים לא יורשים את האם הלא ביולוגית אלא אם כן אומצו כדין – כאמור כל זאת כאשר לא נכתבה צוואה כדין על מנת להסדיר את חלוקת העיזבון.

4. מה קורה לאחר מות היורש?
בעיה נוספת שנוצרה יחד עם התפתחות הטכנולוגיה באה לידי ביטוי בילדים שנולדו ע"י הקפאת ביציות או זרע. החוק קובע בעניין זה שאך ורק ילד שנולד תוך 300 ימים מרגע מות היורש יהיה זכאי לקבל את חלקו בעיזבון.

בחלוף השנים הגיעו לכותלי בתי המשפט מקרים רבים הנוגעים לחלוקת עיזבון אשר לא הוסדר על ידי צוואה. עיקרי המקרים נובעים ממוות בטרם עת כאשר המנוח לא הספיק להסדיר את חלוקת הרכוש שהשאיר אחריו. למשרדנו ניסיון עשיר בטיפול בתיקי ירושה וניסוח צוואות – צרו קשר למידע נוסף ופגישת ייעוץ חינם.