עיקר הפסיקה הרלוונטית לצוואות מתייחסת לתיקון פגמים בכתיבת הצוואה כאשר יש חלוקה בין פגמים מהותיים ופורמאליים. ישנם ארבעה צורות לפיהן יש לנסח צוואה כך שהיא תהא תקפה. 

1. צוואה בכתב יד – על הצוואה להיות כולה בכתב יד ולכלול תאריך וחתימה. אין צורך בעדים לצורך צוואה זו אך עקב כך קל יותר לתקוף אותה ומהימנותה מוטלת בספק.

2. צוואה ע"פ שני עדים – הצוואה יכולה להיות בכתב יד ולא חייבת שתהיה בכתב ידו של המצווה. צוואה ערוכה על ידי עורך דין הינה צוואה המעוגנת על ידי עדים אך זו לא הדרך היחידה לקיום צוואה זו. שני העדים צריכים להיות חתומים על צוואה זו כאשר אינם צריכים להיות בקיאים בתוכנה. הפרט המהותי ביותר בשיטת רישום צוואה כזו היא שהעדים לא יהיו חלק מהיורשים או מקורבים ליורשים ע"פ הצוואה. כלומר – ילדי המוריש לא יכולים להיות העדים אלא אם כן אינם נכללים בצוואה. 

3. צוואה לפני רשות – הצוואה בעלת התוקף החזק ביותר. נעשית בפני שופט, רשם ביהמ"ש, רשם הירושות, חבר בי"ד והנוטריון. עיגון צוואה זו לא יכול שיהיה בפני מקורב העונה לאחד מהתפקידים האמורים, יש לבצע את ההליך בפני אדם בעת מילוי תפקידו ולא על "כוס קפה" – יש דרישה למעמד רשמי. פעולות אלו שהינם פעולות רשות מעידים על הבעת הרצינות של המוריש ועל כן גם על חוזקה של הצוואה.

4. צוואה בבעל פה – צוואת "שכיב מרע" מתאפשרת אך ורק במצבים מסוימים כאשר גם במקרה זה יש דרישה לשני עדים, אך במקרה דנן היורשים יכולים להיות העדים. המצב הראשון הוא כאשר המוריש נמצא במצב סופני, גוסס – מדובר במבחן אובייקטיבי של מצב המוריש. המצב השני הוא אדם הרואה עצמו בנסיבות המקרה, כאחד העומד מול פני המוות – לוחם בצבא, רגע לפני תאונה קטלנית וכדומה.. קיים חשש לאימפולסיביות ולחוסר אמון של העדים בצוואות מסוג זה לכן מהימנותן מוטלת בספק וניתן לתקוף אותן בקלות.

כאמור לעיל, רישום צוואה אינו פשוט וכולל בירוקרטיות נוספות שלא נכללות במאמר זה, אל תיקח סיכון עם כל חסכונותייך – שמור על עתיד ילדייך ופנה אלינו לפגישת ייעוץ חינם. 

כיצד ניתן לתקן את הצוואה לאחר מות המוריש?
במידה וקיים פגם בצוואה ואינה עומדת בכל הדרישות, הן הטכניות והן המהותיות, נטל ההוכחה שזה היה רצון המוריש, עובר לאדם שרוצה לקיימה בדרך אחרת מזו שרשומה. על מנת שבית המשפט יסכים לשנות צוואה יש להוכיח באופן שלא ישתמע לשתי פנים כי כל מרכיבי היסוד התקיימות ושאין ספק שהצוואה מיימת ומשקפת את הרצון החופשי והאמיתי של המצווה.
1. עילת פסלות ראשונה – השפעה בלתי הוגנת: צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה. ניתן על סמך עילה זו לפסול רק חלק מהצוואה ע"י דוקטרינת הבטלות היחסית. אין פסול בהשפעה על המוריש, מדובר אך ורק על השפעה לא הוגנת.

2. עילת פסלות שנייה – כשרות לצוות: צוואה לא יכולה שתיעשה על ידי פסול דין או קטין או בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה. 

3. עילת פסלות שלישית – נטילת חלק מעריכת צוואה: בעיקר במצב של צוואה לטובת העדים. אם העד הוא גם הנהנה – אין בסמכות ביהמ"ש להכשיר את הצוואה פרט לחריגים.  מחולק לשני מצבים – יורש במקום יורש או יורש אחר יורש. המצב הראשון זוהי תניה לפיה המצווה בוחר להוריש לא', אך אם א' לא בין החיים בעת ההורשה, הזכות תעבור לב'. המצב השני קובע את היורש הבא לאחר זה שיקבל את הזכות בעת מות המצווה. כלומר, אדם בוחר להוריש לאשתו את עיזבונו ולאחר מותה דורש שהעיזבון יעבור לילדיו. במצב השני קיימת מגבלה לפיה המצווה רשאי לקבוע אך ורק שני יורשים, כמו כן קיימת מגבלה כי לאחר 80 שנה תוקפן של בקשות המצווה פג.  יורש יכול לבחור להסתלק מהירושה לה הוא זכאי, כאשר במידה ויעשה כן יש לבחון האם עשה זאת בתום לב או על מנת להתחמק מנושים כך שלא יוכלו להגיע לרכוש. ברגע שבחר אדם פלוני להסתלק מזכאותו לחלקו בעיזבון – החלק שלו יוחזר לעיזבון אלא אם כן המסתלק קבע העביר את חלקו לאחיו של המוריש, בן זוגו של המוריש, או ילדו של המוריש. לא ניתן להסתלק לטובת כל אדם על מנת שלא יוכל מקבל הירושה לבצע עסקאות על חשבון המוריש ועיזבונו. 

כאמור לעיל ענייני ירושה וצוואות הינם עניינים סבוכים ומסובכים הטומנים בחובם אחריות כבדה וביטחון כלכלי לאחר מות המוריש לילדיו, לנכדיו או לקרוביו. לייעוץ נוסף פנו למשרדנו לפגישת ייעוץ חינם.
 

 

דיני הירושה עוסקים בעיקרם במצבים בהם ישנה צוואה אך קיימים פערים טכניים או מהותיים בכתיבתה. בעיות נוספות שהוצפו בבתי המשפט עסקו במקרים בהם כלל לא נכתבה צוואה אז יש לבחון כיצד ולמי יש לחלק את העיזבון. 

עזבון המנוח אינו כלל הנכסים של אדם פלוני. קיימים פרטים אשר מוצאים מהעיזבון ואינם נכללים בתוכו לדוגמא: משקים חקלאיים, ביטוחי חיים, פיצויי פיטורין (העבירות נעשית על ידי חוק פיצויי פיטורין), קופות תגמולים, ביטוחים ועוד... 

כיצד מחלקים עיזבון בין בני זוג ומה בדבר נושיו של המנוח? מי זכאי לקדימות בסדר העדיפויות?
אצל זוגות שהתחתנו החל משנת 1974, זכאי בן הזוג שנותר בחיים לקבל 50% מהנכסים של עיזבון המנוח. במידה וכל הרכוש רשום על שם אחד מבני הזוג, יש להעביר לבן הזוג השני 50% מהרכוש וחובה זו קודמת לחובות העיזבון לנושים. כלומר, רק לאחר שהועברו 50% לבן הזוג יש לחלק את שאר העיזבון לנושים של המנוח. 
1. מי היורשים החוקיים של עיזבון ללא צוואה?
כאשר יש יורש אחד במעגל הקרבה הראשוני, אין צורך לעבור למעגל הקרבה שאחריו. כלומר – במידה ונפטר אדם, שקרוביו היחידים הם אחות ונין. הנין יירש הכל היות והוא נכלל במעגל הקרבה הראשוני (כאשר יש קרובים במעגל הראשון – מסתיימת פעולת ההורשה). כאשר יש מספר יורשים במעגל הקרבה הראשונה כגון ילדים ונכדים, רק הילדים החיים יורשים את העיזבון.

2. מה קורה במצב של ילד מאומץ?
לאחרונה נעשה תיקון בחוק אשר השווה את מעמד ילדיו המאומצים של המנוח לסטאטוס של ילדיו הביולוגים. עקב התיקון לחוק זכו הילדים המאומצים למצב משפטי המאפשר הורשה כפולה – מהוריו הביולוגים של הילד המאומץ וכן מהוריו המאמצים. בפועל על מנת שזה יקרה על הילד לדעת מי הוריו הביולוגים ולפתוח את תיק האימוץ אשר מנוגד לנורמות במשפט הישראלי אך לעת העתה זהו המצב המשפטי הנהוג. הורים המעוניינים למנוע הורשה לילד שנשלח לאימוץ מחויבים לציין זאת בבירור בצוואתם. 

3. האם כללי הירושה חלים על נישואין אזרחיים או ביחסים חד מיניים?
כללי הירושה בין בני זוג חלים אף במקרה של נישואין אזרחיים, גם אם מדובר בנישואים בין אזרח לבין מי שאינו אזרח, בין שני פרטים השייכים לדתות שונות ואף כאלו שהתחתנו בחו"ל. בהקשר של זוגות חד מיניים הידועים בציבור, מערכת המשפט בוחרת בפרשנות רחבה לחוק ואינה נצמדת למונח "איש ואישה" כאמור בסעיף 55 לחוק. על כן חלים כללי הירושה אף ביחסים בין איש ואיש או אישה ואישה. כאשר שלילת זכויות מידועים בציבור תתאפשר אך ורק על ידי צוואה. יש לציין כי במשפחות חד מיניות – הילדים לא יורשים את האם הלא ביולוגית אלא אם כן אומצו כדין – כאמור כל זאת כאשר לא נכתבה צוואה כדין על מנת להסדיר את חלוקת העיזבון.

4. מה קורה לאחר מות היורש?
בעיה נוספת שנוצרה יחד עם התפתחות הטכנולוגיה באה לידי ביטוי בילדים שנולדו ע"י הקפאת ביציות או זרע. החוק קובע בעניין זה שאך ורק ילד שנולד תוך 300 ימים מרגע מות היורש יהיה זכאי לקבל את חלקו בעיזבון.

בחלוף השנים הגיעו לכותלי בתי המשפט מקרים רבים הנוגעים לחלוקת עיזבון אשר לא הוסדר על ידי צוואה. עיקרי המקרים נובעים ממוות בטרם עת כאשר המנוח לא הספיק להסדיר את חלוקת הרכוש שהשאיר אחריו. למשרדנו ניסיון עשיר בטיפול בתיקי ירושה וניסוח צוואות – צרו קשר למידע נוסף ופגישת ייעוץ חינם.